שפך נחל דליות – שמורת המג’רסה
מג’רסה היא לגונה קטנה בשפך נחל דליות, דרומית-מזרחית ללגונת זאכי, שהיא שפך משושים. כשהנחלים הזורמים באפיק מגיעים לבקעה, עוצמת זרימתם נחלשת והם מתפצלים ליובלים המפלסים דרכם לשפך.
המים סוחפים איתם סחף רב, וכך בעצם נוצרות הלגונות.
לאחר שנת גשמים מוצלחת, המים גבוהים. אפשר לחצות את הערוץ גם בשחייה.
למקור השם מג’רסה יש שתי גרסאות: לפי האחת מניחים שבמקום זה גרסו וטחנו קמח. הגרסה השניה טוענת כי המקום היה שייך בעבר לגרגשים והשם שובש למג’רסה.
הצמחיה בלגונה מותאמת למים וללחות והיא מגוונת ועשירה: ערבה מחודדת, הרדוף נחלים ושיח-אברהם הבולט בקיץ בפרחיו הסגולים.
מזרעיו הכינו בעבר חומר שנועד לדכא את יצר המין ומכאן שמו הלועזי: פלפל הנזירות או עץ הצניעות. על פי המסורת היהודית זהו השיח שבו נאחז האיל בקרניו במעמד עקידת יצחק ומכאן שמו העברי.
בינות לצמחי המים נוכל לראות את סרטן הנחלים, צבי מים, עופות מים וגם דגי אמנון הנכנסים ללגונות מהכנרת, בעיקר בתקופת הטלת הביצים, כדי למצוא מחסה בתוך הצמחייה.
בסיום המסלול נגיע לאיזור בו משני צדי הנחל משתרעת חורשת אקליפטוסים ממנה יורדת דרך סלולה לנחל.
בדרך זו נשובה על עקבותינו במקביל לתוואי הנחל עד לכרם הזיתים, שם חונה הרכב.
ניתן גם להגיע ללגונות הגדולות דרך המסלול היבש ולא חייבים ללכת במסלול הרטוב מתחילתו.